פרטיות ברשת

תארו לכם שקמתם בוקר אחד וראיתם את התמונה שלכם מופיעה באתר כזה או אחר, או שפתאום ראיתם סרטון שצולם במצלמת הרשת שלכם? נראה לכם מופרך? אז זהו שלא.
הקלות הבלתי מתפשרת בה ניתן לאתר ולהכנס כמעט לכל אחד מהאדם הפרטי ועד לארגונים גדולים הולכת ונעשית מטרידה מיום ליום. ולא, לא צריך להיות מבין גדול כדי להסב נזק.

במסגרת  תחקיר שערכתי ביחד עם חברי מושיקו פאר וויקטור פרבר ושפורסם בידיעות אחרונות על ידי גיא ליברמן נוכחנו לדעת כי הפער בין הפחד הקיים והמודעות לעניין החדירה לפרטיות לבין כך שמישהו
עושה משהו בעניין גדול משחשבתי ושמשתמשים רבים אינם עושים די בכדי למנוע את הפריצה הבאה.

במסגרת התחקיר הגענו לאתר המגדיר את עצמו כ "דאטה-בייס הראשון למכשירים המחוברים לאינטרנט" ומאפשר בצורה קלה ופשוטה לבצע חיפושים על פי מאפיינים שונים ומגוונים ולהגיע למידע שנמצא על מחשבים ושרתים,
בין אם מדובר באנשים פרטיים, חברות גדולות חברות פרסום, אדריכלים, רואי חשבון ועוד.

חוק הגנת הפרטיות הישראלי תוקן בפעם האחרונה בקשר למידע ממוחשב בשנת 1996 – ולא שונה מאז למרות שהאינטרנט והרשתות החברתיות הלכו ותפסו חלק נרחב באורח החיים הישראלי ויצרו אתגרים משמעותיים לפרטיות. סוגיית הפרטיות באינטרנט בעייתית וסבוכה, ומציגה מגוון עצום של מקרים שונים ושל שאלות אתיות. עד שיתרחש שינוי בחקיקה הישראלית להגנת הפרטיות, השמירה על פרטיותנו מוטלת בעיקר בידינו.

בתמונות הבאות תוכלו לראות דוגמאות למקרים בהם הצלחתי להתחבר לממשק הניהול של ראוטר בצורה קלה ופשוטה ומבלי שיהיה צורך להפעיל כלי פריצה.

מכאן כבר אוכל לפתוח לעצמי גישה למקומות נוספים,
ליצור לעצמי חיבור VPN ולהתחבר לרשת כאילו אני חלק ממנה,
לנעול את המשתמש מחוץ לראוטר על ידי החלפת סיסמה ועוד ועוד ועוד…

 

נוכל לראות את רשימת השיתופים, האם מוגן בסיסמה או לא, מיקום גאוגרפי ועוד.